החלטה בתיק ת"א 53293-07-11

לפני בקשה לביטול החלטה.

ההחלטה שביטולה מתבקש ניתנה ביום 30.11.11. הוריתי כי תיחתם פסיקתא על ידי, שכן המבקש דכאן לא הגיש, על פי הנטען, כתב הגנה לתביעה שהוגשה ונמסרה לו כדין, על פי הנטען על ידי עו"ד גב' וגדני, ביום 3.8.11.

המבקש עתר לביטול ההחלטה בבקשה הנוכחית, וטען בתצהיר התומך בה כי לא קיבל עותק מכתב התביעה, חרף האמור בתצהירה של עו"ד גב' וגדני, שתמך בבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, מיום 29.11.11.

עוד טען המבקש בתצהירו כי נודע לו על התביעה רק כאשר אחד הנתבעים, מר סירוס דניאלי, מסר העתק לידיו. עוד טען כי בהיותו בן 74, בן העדה הפרסית שאינו קורא עברית כהלכה, ממילא לא היה מבין על מה מדובר גם אילו היה מקבל מסירה כדין.

נדרשה תגובה לבקשה.

המשיבים ה"ה וגדני הגיבו כי אין שחר לנטען בה. הם ציינו כי חזרו וביקשו מאת המבקש עותק מבקשתו והוא דחה אותם בקש. רק לאחר דרישות חוזרות ונשנות, קיבלו את הבקשה ובעקבותיה הגישו את התגובה.

לגופם של דברים, טענו המשיבים כי המבקש אדם מבוגר, בעל חנות בדים הצמודה לבית הקפה ברח' נחלת בנימין 13 המנוהל על ידי שלושת הנתבעים האחרים.

לגרסת המשיבים, ארבעת הנתבעים ביצעו עבירות אלימות קשות כנגד המשיב 1, בחור צעיר, שרכש את הבניין ברח' נחלת בנימין 13.

המבקש קיבל את כתב התביעה באופן אישי, ביום הנטען, ישירות מאת עו"ד גב' מאיה וגדני, מייצגת המשיבים.

בכתב התגובה נטען כי המבקש הגיב בעוינות לכתב התביעה, קילל וצעק על הפרקליטה המוסרת. עוד נטען, כי המבקש יחד עם הנתבעים האחרים,נהגו שלא כהלכה כלפי המשיב 1 וגרמו לו נזקים. מכאן התביעה.

על פי הנטען, המבקש ידע היטב על ההליך אך בחר להתעלם ולהגיב רק לאחר שניתן פסק הדין.

בתשובה לתגובה טען המבקש כי אין לתלות את הקולר בהגשת התגובה המאוחרת בו או בבאי כוחו, אלא בטעות אנוש שנבעה מהיעדר עדכון פרטי פרקליטיו במזכירות בית המשפט.

עוד נטען, כי טענות המשיבים בכתב התגובה אינן נכונות וכי באופן עקבי וסדרתי המשיבים אינם מציגים אישורי מסירה כדין.

המבקש אף סבר כי מדובר במניפולציה של ממש ובניצול לרעה של הליכי משפט.

שני הצדדים, גם המבקש וגם המשיבים, הצביעו על כך שבפועל, עדיין לא נחתמה פסיקתא.

בשקילת עמדות שני הצדדים, ומאחר וטרם נחתמה פסיקתא, אני מבטלת את החלטתי מיום 30.11.11.

יודגש כי ביטול ההחלטה נובע מן ההלכה המשפטית המבוססת על הוראות תקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, וכן על הלכת ע"א 392-89, עינצ'י נ' הסוכנות היהודית, פגי מ"ד 4 (4).

כל עוד לא נחתם פסק הדין, זכאי הנתבע להתגונן, גם אם באיחור. לעצם האיחור יינתן משקל בסוגיית ההוצאות.

לגופם של דברים, אני מקבלת את עמדת המשיבים, התובעים, כי ביצעו מסירה כדין לידי המבקש, אלא שזה סירב לחתום על אישור המסירה ולמרות שידע, או היה עליו לדעת, על קיום כתב התביעה, בחר להתעלם ממנה, עד שהובהר כי יינתן נגדו פסק דין, ואז בחר להגיב.